טיפול קוגניטיבי בהפרעות שונות

cognitive therapy

בכל הפרעה יש דפוסי חשיבה  הגורמים לאדם סבל ופוגעים באיכות חייו וביכולת התפקוד שלו.

החלק הקוגניטיבי בטיפול נועד לחשוף דפוסים אלו, לאתגר מחשבות שהאדם לוקח כמובן מאליו.

למשל – אסור שאעשה שגיאות מול אנשים, החרדה גרום לי להשתגע, או אם לא אבדוק שוב ושוב את דלת הכניסה, יש סיכוי גבוה שיפרצו לבית.

על מנת לטפל בתופעות רצוי ללמוד דרכי חשיבה אחרות, המועילות יותר בהתמודדות.

דפוסי החשיבה שונים בכל הפרעה, לפניכם מספר דוגמאות מהפרעות שונות:

OCD

במהלך טיפול ב-OCD האדם ילמד כי הסיבה שהוא עושה טקסים אינה כדי להגן על עצמו או הקרובים לו מפני סכנה, אלא כיוון שמנגנון מוחי מסוים לא עובד אצלו באופן תקין.

כתוצאה, הוא אינו מרגיש תחושת סיום בסוף מטלה, ותחושות סכנה לא "נכבות" אצלו באופן אוטומטי כפי שקורה אצל אנשים בלי OCD.

האדם ילמד כי טקסים הם מנגנון באמצעותו הוא מנסה להשיג את תחושות סגירות, הוודאות והסיום שאינו מקבל באופן טבעי, וכי אם יפסיק לבצע אותם וישאר עם תחושת הלא סגורה והרגשות הלא נעימים המתלווים אליה (כגון חרדה, עצב או אשמה), הן יעברו מעצמן ועם הזמן הדחף לבצע טקסים והמצוקה שהוא מרגיש יפחתו.

כמו כן, במהלך הטיפול מאותגרות אמונות ותפיסות בנושאים שונים כמו אחריות יתר, כוח ההשפעה של המחשבה על המציאות, מוסריות ואחריות יתר והערכת סיכונים מופרזת.

חרדה חברתית

בטיפול בחרדה חברתית האדם יבין כיצד ציפיות שלו לגבי התפקוד שלו והאופן בו הוא מניח שאחרים יבחנו אותו גורמים להיווצרות כדור שלג המגביר את החרדה שלו ומגדיל את הסיכוי שימנע ממצבים שונים או ינהג באופן לא תואם בסיטואציה.

הוא ילמד לפקפק בהנחות שקיבל כאמת מוחלטת, לבחון מצבים חברתיים מנקודת מבט שונה ולהגדיל את מגוון התגובות האפשריות שלו במצבים חברתיים.

כך למשל, אדם שהניח שאם הוא מדבר בקבוצה כולם יהיו ממוקדים בו, ישימו לב לכל רעד בקול שלו וישפטו אותו לשלילה, יגלה שגם בזמן שהוא מדבר לא כולם ממוקדים בו, שגם מי שמקשיב לו בקפידה לא שם לב בהכרח לרעד בקולו, ושאנשים רבים מרגישים חרדת מה בסיטואציה מעין זו, כך שהם ירגישו אליו אמפתיה ולא ישפטו אותו לשלילה.

התקפי חרדה (פאניקה)

 בטיפול בהתקפי חרדה האדם לומד שהתחושות הלא נעימות שהוא מרגיש בזמן ההתקף הן תוצאה של מנגנון המופעל לרוב כשהאדם נמצא בסכנה והגוף מתכונן להתמודדות עם איום.

תחושות אלו מעידות על כך שהמנגנון הופעל בטעות, והאדם אינו עומד להשתגע, להתעלף או למות כפי שאנשים רבים חוששים בזמן התקף. כשהאדם פוחד מהסימנים, רמת החרדה שלו עולה, והדבר גורם למנגנון לפעול ביתר שאת וכתוצאה האדם מרגיש סימנים פיזיים מוגברים וחוזר חלילה.

כשהאדם מבין שהסימנים הפיזיים לא מזיקים, הוא מפסיק לחשוש מהתקפים, כתוצאה רמת החרדה שהוא נמצא בה באופן עקבי יורדת, והסיכוי להתקף נוסף פוחת.

דיכאון

אנשים בדיכאון נוטים להסתגר ולצמצם את התפקוד והפעילויות שהם עושים כיוון שהם מרגישים שקשה להם להתמודד והם אינם מפיקים הנאה מדברים שנהנו מהם בעבר.

בלי להגיד זאת במפורש, הם בעצם מחכים עד שירגישו טוב יותר כדי לחזור לתפקוד. במהלך הטיפול לומדים מדוע צורת חשיבה זו אינה מועילה אלא גורמת להגברת הדיכאון, ולמרות שהדבר נשמע פשטני מדי או הפוך מצורת החשיבה שלהם – מה שעליהם לעשות כדי להרגיש טוב יותר הוא לפעול ולא ההיפך.

כמובן שהדבר לא קורה באופן מיידי, במהלך הטיפול נלמדים המנגנונים שמזינים את הדיכאון ואסטרטגיות שיאפשרו לאדם לשבור את מעגל הדיכאון ולחזור בהדרגה לתפקוד.

כעס

אנשים הסובלים מקושי לשלוט בכעסים מחזיקים באמונות ותפיסות שגויות הגורמות להם להרגיש חסרי אונים מול הכעס ולהרגיש שאין להם יכולת לשלוט בו, או יכולת שליטה מעטה בלבד.

בטיפול נלמד מהו כעס וכיצד הוא נוצר ומאותגרות אמונות שונות לגביו. בהמשך האדם לומד לזהות אמונות ומחשבות המעוררות את הכעס ולהחליפן במחשבות ודרכי פעולה המאפשרות לו להשיג שליטה גדולה יותר על חייו, להשיג את מטרותיו בדרך מועילה יותר ולהשיג שליטה גדולה יותר על התפרצויות הכעס.

לתאום פגישת הערכה התקשר/י
1-800-657-657

מידע נוסף שיכול לעניין אותך

phone

Call Now Button