מהם עיוותי חשיבה

עיוותי חשיבה

המוח שלנו מתמודד כל העת עם כמויות גדולות של אינפורמציה. כדי להתמודד עם כמות זו המוח מארגן הידע במהירות עצומה, דבר הדורש קיצורי דרך מחשבתיים שמסייעים לנו בהפחתת העומס המחשבתי ומאפשרים לנו להתמודד עם כמות המידע. לצד היעילות הגדולה של ארגון זה, לעיתים, למשל כשאנו עייפים, מדוכאים או חרדים, קיצורים אלו הולכים באופן עקבי לכיוון שגוי, מובילים להטייה בתפיסת המציאות אך נתפסים כאמיתיים ומוחלטים לגמרי. עיוותים עקביים אלו מונעים מאיתנו מידע רלוונטי אחר שיכול להועיל לנו. לדוגמא: אדם יכול לצפות בתוכנית בערוץ המדע על כרישים ולפחד בעקבות התוכנית להיכנס לים, אך לא ימנע מלחצות את הכביש או להיכנס לאוטו למרות שהדבר מסוכן הרבה יותר. אדם אחר יכול להיכנס לחנות בגדים, אם המוכרת אינה מחייכת אליו הוא יסתובב וייצא כיוון שיראה את התנהגותה כעוד ראיה לכך שהוא מוזר וחריג בעוד שלמעשה מדובר במוכרת שאיננה חייכנית במיוחד.

קיצורי מחשבה וזיהוי מחשבות

 

קיצורי מחשבה הפועלים באופן עקבי בכיוון מאוד מסוים כמו בדוגמאות מכונים "עיוותי חשיבה" או טעויות חשיבה". עיוותים או טעויות אלו קשורים לתפיסות עומק שלנו כלפי עצמנו, אחרים, העולם והעתיד.
מחשבות רבות חולפות במוחנו במהירות בתגובה לאירועים יומיומיים, כל כך מהר שאנחנו אפילו לא שמים לב שחשבנו אותן. בשל המהירות והמיידיות בהן הן עולות, מבלי שנצטרך להרהר בכך, מחשבות אלו נקראות "מחשבות אוטומטיות". מחשבות אלו צצות בראשנו בכל עת, וכשהן שליליות ומוטות מדובר בעיוותי חשיבה. לדוגמא, כשניתקל באותה מוכרת לא חייכנית תוכן המחשבות האוטומטיות יראה כך: "היא חושבת שאני מוזר" "היא חושבת שאני מכוער או טיפש". מחשבות מסוג זה הן ייצוג של עיוות חשיבה מסוג "קריאת מחשבות", בו אנו מנחשים מה המוכרת חושבת על סמך מידע חלקי ושגוי ומתייחסים למסקנה כעובדה קיימת. ברגע שהעיוות נתפס כעובדה כל מה שנותר לעשות הוא להסתובב ולצאת מהחנות שפופים.

 

בטיפול CBT עובדים בשלב הראשון על הבנת וזיהוי המחשבות האוטומטיות, כיוון שכאמור, הן מגיעות כל כך מהר ואנו כל כך משוכנעים באמיתותן שאפילו איננו שמים לב לכך שהן שגויות או אף לעצם קיומן. לאחר מכן הפסיכולוג הקוגניטיבי התנהגותי והמטופל עובדים יחד על הרחבה ועירעור של עולם הפרשנות הנוקשה והאוטומטי באמצעות סדרת טכניקות קוגניטביות. עבודה זו מקדמת שינוי חשיבתי שעוזר למטופל בפיתוחה של נקודת מבט ריאלית שמתייחסת אל העולם באופן פחות קודר, עצוב, משפיל או מפחיד. שינוי נקודת המבט מוביל הן לשינוי רגשי והן לשינוי בדפוסי ההתנהגות שזמינים למטופל (אם המוכרת לא מחייכת בלי קשר אלי, יתכן מאוד שהתגובה שלי לא תהיה יציאה שפופה מהחנות אלא המשך קניות או אפילו ניסיון להצחיק אותה).

 

אהרון בק, אבי הפסיכולוגיה הקוגניטיבית התנהגותית, עבד עם אנשים עם דיכאון. הוא הראשון ששם לב שאנשים שסובלים מדיכאון או קשיים אחרים נוטים לדפוס חשיבה מסוים וטבע את המושגים שתוארו לעיל. בק החליט לחקור את הנושא ולאורך השנים קטלג עיוותי חשיבה ל-10 סוגים נפוצים. לאורך השנים חוקרים ופסיכולוגים ואחרים חידדו ומצאו עיוותים ספציפיים להפרעות מסוימות, אולם ה-10 החשיבה שפירט בק הם המרכזיים והכלליים. בכתבה הבאה נפרט את עשרת עיוותי החשיבה של בק.

 

לתאום פגישת הערכה התקשר/י
1-800-657-657

מידע נוסף שיכול לעניין אותך

  • Fake it ’till you make it

Fake it ’till you make it

אחת האמרות האהובות אלי כמטפלת CBT היא "Fake it ’till you make it". ההנחה […]

phone

Call Now Button