CBT טיפול קוגנטיבי התנהגותי
טיפול קוגניטיבי התנהגותי בהפרעת גוף דיסמורפית
הפרעת גוף דיסמורפית (body dysphoric disorder – BDD) הינה הפרעה המאופיינת בעיסוק מופרז בפגמים קלים או מדומיינים בגופו של האדם או במראהו החיצוני, ואשר מובילה למצוקה משמעותית ו/או לפגיעה בתפקוד הכללי או החברתי של הסובלים ממנה. האזורים הנפוצים בגוף הינם אזור הראש והפנים, לרבות עור הפנים, שיער הראש, גודל האף או צורת הפה, אך העיסוק המופרז עשוי להיקשר לכל אזור אחר בגוף.
אולי אני טועה? (וזה מצוין)
ליאור, סטודנט לכלכלה, הציג את עבודתו בפני הכיתה. מיד לאחר שסיים להציג את העבודה, אחת הסטודנטיות האחרות בכיתה הציגה נתונים הסותרים את טענתו. ליאור, בתגובה, אמר- "אתם יודעים מה? אולי יש לי כאן טעות. אני צריך לבדוק את זה שוב". כמו כן, ליאור מיד אמר שהוא לא חשב על זה ככה ואף הודה לה שהציגה את הנתונים הסותרים בפני הכיתה.
טיפול תרופתי ו-CBT, שילוב מנצח!
שאלה שמטרידה רבים הפונים לטיפול CBT היא שאלת הטיפול התרופתי, הנקרא גם טיפול פסיכיאטרי.
מהו טיפול תרופתי? האם אזדקק לתרופות פסיכיאטריות?
אם כן, מה זה אומר עלי? לכמה זמן אצטרך לקחת את הטיפול? במאמר הבא נענה על שאלות אלו ונוספות בנוגע לטיפול תרופתי.
Fake it ’till you make it
אחת האמרות האהובות אלי כמטפלת CBT היא "Fake it ’till you make it". ההנחה של אנשים רבים הפונים לטיפול היא שיווצר אצלם שינוי פנימי, ובעקבותיו הנושאים שמטרידים אותם כיום ישתנו: אם ארגיש שלם עם עצמי אוכל לדבר עם נשים. אם ארגיש פחות מדוכא אוכל לחזור לעשות ספורט. אם באמת אבין שאין לי ממה להיות חרד אוכל לעשות דברים המאיימים עלי כיום.
נדודי שינה? – מהו הטיפול היעיל ביותר!
הפרעת שינה אינסומניה Insomnia היא מצב בו כמות ו\או איכות השינה נפגעות. לעתים מדובר בהפרעה בפני עצמה, אך לעתים קרובות מדובר בהפרעה נלווית למצבים רפואיים ונפשיים אחרים. במצב התקין, הורמון שמכונה מלטונין מופרש באופן טבעי בגופנו ומסייע לנו לישון בחושך, כלומר בלילה. אך מה קורה כשאנחנו לא מצליחים להירדם או כשאנחנו מתעוררים באמצע הלילה ולא נרדמים בחזרה?
ACT קבלה ומחוייבות
"אין לי כוח לעשות את זה", "אני לא מאמינה שהוא אמר את זה, אני אראה לו מה זה", "כולם אומרים דברים חכמים חוץ ממני",אנחנו חושבים בלי הפסקה. חלק מהמחשבות שלנו הן מחשבות נטראליות, סתמיות, אחרות הן מחשבות חיוביות, וחלק מהמחשבות גורמות לנו להרגיש רע, לפקפק בעצמנו, להאמין שאנשים יפגעו בנו, לכעוס על אנשים שאנחנו אוהבים וכן הלאה. פעמים רבות אנחנו מתייחסים למחשבות שלנו כתורה מסיני, ואיננו עוצרים בכלל לחשוב אם המחשבה נכונה ואם כדאי להתייחס אליה ברצינות ולפעול לפיה.
להרגיש רע כדי להרגיש טוב
אנחנו רגילים לחשוב שאנשים גורמים לסובביהם להרגיש רע על מנת לגרום לעצמם להרגיש יותר טוב, אבל מחקר מהעת האחרונה טוען שלא תמיד זה המצב. על פי המחקר החדשני, כשמישהו גורם לנו להרגיש רע- יכול להיות שהוא מנסה דווקא לעזור לנו!
מיינדפולנס (Mindfulness)
מכירים את התחושה שאתם מבצעים פעולות על 'טייס אוטומטי'? מבצעים פעולה מסוימת והמחשבות רצות למקומות אחרים? מכירים את הניסיון להימנע מחשבות שמציקות לנו? ובמצבים הפוכים, מכירים את התחושה שאתם שמים לב לכל תו ותו שמתנגן במנגינה ברדיו? או את התחושה של כל טעם ומרקם מהקינוח שאתם אוכלים?
איך טיפול עוזר כשהבעיה היא בחוץ?
אנשים המחפשים טיפול בחרדה חברתית לומדים במהרה שטיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) נחשב כיום הטיפול היעיל ביותר בחרדה חברתית, ושלא מעט מקומות מציעים טיפול זה באופן פרטני, כלומר אחד על אחד. הדבר מעלה אצל רבים עם חרדה חברתית את השאלה איך טיפול זה יכול לעזור להם – הרי הבעיה שלהם היא במגוון מצבים חברתיים, ואיך טיפול יכול להכין לכולם? עם כל הכבוד, גם המטפל הטוב ביותר לא יכול להפוך את עצמו לקהל או לבחורה מושכת שהאדם רוצה להתחיל איתה.
10 עיוותי החשיבה
בחלק הקודם של הכתבה הסברנו מהם עיוותי חשיבה, כעת נפרט את עשרת עיוותי החשיבה המרכזיים שאהרון בק, אבי הטיפול הפסיכולוגי הקוגניטיבי…
לכל אנשי הצוות הבכיר לחצו כאן