תיאוריה אבולוציונית של חרדה

אבולוציה של חרדה

לפי תיאוריית האבולוציה, רק תכונות המועילות למין האנושי ימצאו אצל אנשים רבים, אחרת הן היו נכחדות או מופיעות אצל מעטים בלבד. אפשר לראות זאת בקלות בתכונות פיזיות, כמו צבע עור שונה בקרב עמים הגרים בסוגי אקלים שונים, גמישות של האצבעות אצל בני אדם המאפשרת שימוש בכלים וכן הלאה. גם בתכונות קוגניטיביות (הקשורות למחשבה) או בנטייה לדפוס התנהגות מסוים ניתן לראות את היתרונות האבולוציוניים, כך למשל, רוב בני האדם מעוניינים להיות חלק מחברה – דבר המאפשר לחברה להתקיים ללא טלטולים גדולים.

אפשר להבין בקלות איך תכונות שנתפסות כחיוביות ומועילות גם לאדם עצמו יועברו הלאה. אך מה לגבי דברים שלא מועילים לאדם אלא פוגעים בו? אנשים רבים חווים חרדה, ולפיכך, לדבר צריכה להיות פונקציה, אבל איך חרדה המשתקת את האדם או גורמות לו סבל יכולות להיות מועילה?

אם מסתכלים ברמת האדם, קשה להבין זאת, אולם ברמת החברה חרדות הן בעלות ערך להישרדות המין האנושי. ניקח לדוגמא אדם הסובל מחרדת בריאות (היפוכונדריה) ומוטרד ללא הרף מהמצב הבריאותי שלו ושל הקרובים לו. חרדת הבריאות גורמת לו למצוקה, הוא מקדיש זמן רב לבדיקת סימפטומים גופניים, קריאה בפורומים, ביקור אצל רופאים וכן הלאה, כשכל בדיקה גורמת לו לחרדה עזה. הזמן הרב המוקדש לנושא והדיבור הבלתי פוסק שלו עליו פוגע בפוטנציאל התעסוקתי שלו, בחיי החברה ובזוגיות.

לכאורה, יש חסרונות בלבד בחרדת בריאות, אולם הדבר נכון רק אם אנו מסתכלים על המחיר לחיי האדם. אם נסתכל ברמת החברה, תוך התייחסות לכך שהחברה שלנו הייתה חברה שבטית עד לא מזמן (במונחים אבולוציוניים), נראה בקלות את התועלת שבחרדת בריאות: אדם עם חרדת בריאות מכוונן לקלוט כל שינוי גופני אצלו ואצל הקרובים לו. רוב הזמן חרדות אלו יהיו אזעקות שווא, אולם מדי פעם הוא אכן יאתר בעיה בריאותית בשלב מוקדם, ובכך עשוי להציל חיים. כמו כן, השהות בחברת אדם כזה מספקת אינפורמציה אודות סכנות בריאותיות, כך שגם אם אנשים בסביבתו אינם מסכימים איתו, הם רוכשים מודעות לנושא, בין אם ירצו או לא.

בדומה לחרדת בריאות, חרדה חברתית וחרדות נוספות לכל פחד, חרדה ול-OCD יש פונקציה המועילה לחברה. כך למשל, אנשים עם OCD או חרדה כללית מודעים לסכנות פוטנציאליות גם אם סבירותן נמוכה, ולעיתים יעשו פעולות מנע. אומנם רוב הפעמים חרדות ופעולות אלו יהיו חסרות תועלת ויפגעו בחיי האדם, אולם ברמת האנושות מניעת מספר פגיעות והעלאת המודעות לסכנות הופכת התנהגויות אלו לכדאיות למרות הסבל שהן גורמות לפרט.

הידיעה שלהתנהגות ערך אבולוציוני אינה מנחמת אדם שנבחר בניגוד לרצונו לתפקיד. אם כך, במה חשיבה אבולוציונית מועילה? אנשים רבים עם חרדה סובלים מביקורת מצד החברה, האשמות עצמיות ודימוי עצמי ירוד. ההסבר האבולוציוני מאפשר לשנות תפיסות הפוגעות באדם ולהסתכל על חרדה כמנגנון אבולוציוני שאינו פועל לטובתו, ולא פגם בו. אנשים עם חרדות מודעים לרוב לכך שהסכנה הממשית אינה גדולה ושבפעולותיהם אין היגיון רב, הדבר גורם לייסורים ותחושת חוסר אונים ולעיתים הם מרגישים לא נורמליים. הסבר אבולוציוני מסביר שהתנהגותם אינה משוגעת אלא הגיונית, דבר המסייע להתמודד נגד חוסר האונים והביקורת העצמית.

ברמה הטיפולית, הפחתת רגשות אשם, ביקורת וכן הלאה משפרים את רווחתו הנפשית של האדם. מעבר לתועלת המובנת מאליה של הפחתת סבל, הפחתה ברגשות שליליים מגבירה סיכויי הצלחת הטיפול: כשאדם עסוק בביקורת עצמית הוא פחות פנוי לביצוע משימות הטיפול, וכיוון שמחשבות אלו עלולות לפתח מצבים נוספים כמו דיכאון, המפחיתים מיכולת ההתמודדות. ההסבר האבולוציוני מאפשר לאדם יכול לרכז משאביו במטלות הטיפול וליהנות מתמיכה חברתית, דברים שיסייעו לו להתגבר על חרדות שהוא סובל מהן.

ד״ר דני דרבי
פסיכולוג קליני מומחה ודוקטור למיניות האדם. מומחה לטיפול בטראומה. המנהל הקליני של מרכז קוגנטיקה.
ד"ר אליזבת וצלר
פסיכיאטרית בכירה, מנהלת מחלקת פסיכיאטרית נשים במרכז הירושלמי לבריאות הנפש (איתנים).
שרה הרמתי
פסיכולוגית קלינית בכירה, מומחית וחברת צוות בכירה במרכז קוגנטיקה ומרכז הל"ר לפסיכולוגיה רפואית.
פרופ' גיא דורון
פסיכולוג קליני ומרצה בבינתחומי הרצליה. בוגר לימודי פסיכולוגיה קלינית ו- PhD באוניברסיטת מלבורן.

לכל אנשי הצוות הבכיר לחצו כאן