מעוניינים להתחיל בשינוי?
השאירו פרטים ונחזור אליכם, או חייגו אלינו
1-800-657-657

טיפול התנהגותי קוגנטיבי
מכון מחקר ומצוינות קלינית

תכנית ה-CBT חדשנית וייחודית שנבנתה על בסיס הנסיון הקליני והמחקרי של
בית קוגנטיקה המוביל והוותיק. התכנית המותאמת ללמידה של עולם החדש
והיא חלק מבית הספר לפסיכותרפיה מבוססת מחקר ומצוינות קלינית.

יום לימודים מרוכז

ימי שלישי בזום בין
השעות 09:00-13:00
(כל השיעורים מוקלטים)

צוות מרצים.ות מוביל

צוות ההוראה שלנו הם מטפלים
מצוינים ומובילים בתחומים
מגוונים כמו חרדה, OCD ועוד

הסמכות מוכרות

336 ש’’א ותעודת הסמכה מוכרת ע’’י איט’’ה
46 ש’’א בסכמת תרפיה מוכרת לשלב א’
ע’’י ISST וארפשרות לשנת שלישית

מעוניינים להירשם
למחזור הקרוב?

מקומכם איתנו!

פסיכולוגים.ות
עו”סים.ות
פסיכיאטרים.ות
ועוד...

חרדות? שנו את המוח!

anxiety

מה גורם לאדם אחד לחיות את חייו ללא דאגות, ולאחר לחוש אכול חרדות ודאגות? כבר ביוון העתיקה ניסו היפוקרטס וסוקרטס לפענח את סודות ההתנהגות והנפש. במשך אלפי השנים שחלפו מאז, הוצגו ונחקרו "חשודים" רבים כגורמים בלעדיים להפרעות נפשיות על ידי גישות טיפוליות ומחקריות שונות. ההסברים נעו מגורמים בסביבת הגידול, חוויות מעצבות או טראומטיות בתקופות התפתחות קריטיות, למידת דפוסי חשיבה בעייתיים, גורמים חברתיים שעיצבו ושימרו התנהגות לא מסתגלת, וכמובן – גורמים ביולוגיים גנטיים ונוירולוגיים. עם השנים, התבססה ההכרה שלא מדובר בגורמים מתחרים, אלא בחלקים משלימים. כיום המודל המקובל על רבים בתחום בריאות הנפש טוען כי על מנת שקושי רגשי או התנהגותי יבוא לידי ביטוי יש צורך בשילוב של רגישות גנטית ביולוגית וגורמים סביבתיים.

ניקח לדוגמא הפרעת חרדה כללית (GAD). הפרעה זאת, המשפיעה על כ 5%-6% מהאוכלוסייה, נמצאת בשכיחות גבוהה יותר בקרב נשים וקרובים מדרגה ראשונה של אנשים המאובחנים עם GAD. סיכון מוגבר זה יכול להעיד כי להפרעה בסיס גנטי, או לחילופין, שההתנהגות נלמדת עקב סביבת גידול חרדתית ודאגנית. מחקרי הדמיית מוח מצאו כי במוח של אנשים הסובלים מהפרעה זאת יש  קשרים נוירולוגיים חלשים יותר (פחות "חומר לבן" של המוח) בין האזור שמפעיל תגובה לחרדה (האמיגדלה) לבין מרכז ויסות הרגש (האונות הפרונטאליות והסינגולייט קורטקס הקדמית) בהשוואה לאנשים ללא הפרעת חרדה כללית.

השערת החוקרים היא, שבהיעדר ויסות רגשי תקין, המוח של אנשים הסובלים מחרדה כללית מפעיל ללא הבחנה את "כפתור הפאניקה" מה שמביא לתחושה כרונית של לחץ. יכול להיות קושי מולד בויסות, אולם ככל הנראה הוא יתפתח לכדי הפרעת חרדה רק במידה והסביבה לא תסייע לילד ללמוד איך לווסת את רגשותיו בצורה תקינה, או תחזק נטייה זו על ידי מסרים המעודדים דאגנות. דוגמא זאת מדגימה את הימצאותם והשפעתם של גורמים רבים (גנטיים, קוגניטיביים, סביבתיים, ונוירולוגיים) בתהליך התפתחות הפרעה ספציפית.

אחת השאלות החשובות שמודל זה מעלה היא  האם ניתן להפוך תהליך שכבר מבוטא בשינויים במבנה ותפקוד המוח, או שמא מדובר בתהליך חד כיווני שהוא תוצאה של חציית סף הלחצים הגנטיים והסביבתיים? תשובה חלקית לשאלות אלו נעוצה במגוון הטיפולים היעילים שמוצעים כיום להתמודדות עם הפרעות חרדה. נהוג לחלק את הטיפולים לטיפולים תרופתיים, כלומר תרופות המשפיעות על המוח ומכאן על ההתנהגות, וטיפולים פסיכולוגיים. ההנחה שבבסיס חלוקה זאת, היא שבעוד שהתרופות מביאות לאיזון התפקוד המוחי הטיפול הפסיכולוגי עוזר להתמודד עם הפחד ולשנות דפוסי התנהגות וחשיבה. פעמים רבות ניתן לשמוע מאנשים השוקלים לפנות לטיפול, רתיעה מטיפול תרופתי "שישנה לי את המוח" או מטיפול בשיחות כדי להימנע מ"חפירות" ארוכות ויקרות. אולם מחקרים חדשים מלמדים עד כמה ההפרדה בין טיפול פסיכולוגי לתרופתי מוטעית, היות ושתי הגישות מביאות למעשה לשינוי ממושך במבנה או בתפקוד המוח.

מחקרים אלה מתבססים על סריקות מוח הבוחנות את מבנה המוח ותפקודו. מחקרים אלו מציגים נתונים הסותרים את התפיסה השהייתה מקובלת עד לפני מספר שנים, שהניחה כי המוח הבוגר אינו מתפתח ומשתנה (מעבר להתדרדרות עם הגיל). הגישה החדשה מדגימה עד כמה המוח הבוגר גמיש (פלאסטי) בתגובותיו לאירועי חיים משמעותיים (טראומות, בעיות רפואיות כגון שבץ). גמישות זאת מודגמת כשהמוח חוזר למצבו הקודם (כמו לאחר יציאה מאפיזודה דיכאונית) או כשאזורים בריאים "לוקחים פיקוד" ומבצעים תפקודים שהיו בעבר באחריות אזורים שנפגעו ללא יכולת שיקום (אחרי דימום מוחי למשל). שינויים מוחיים הודגמו גם אצל אנשים ללא קשיים ספציפיים. לדוגמא, מחקר שבדק השפעת קורס מדיטציה קצר בגישת mindfulness (התמקדות בנשימות ותחושות גוף, תוך בחינה לא שיפוטית של כל מחשבה או רגש מסיחים) מצא ירידה סובייקטיבית בתחושת החרדה של הנבדקים הבריאים, שתאמה לעלייה בפעילות הסינגולייט קורטקס הקדמית והקורטקס הפרה-פרונטאלי – אזורים המעורבים בויסות תחושת חרדה.

מחקרי הדמיה רבים הדגימו שינויים מוחיים לפני ואחרי טיפול אצל אנשים שהתמודדו עם הפרעות שונות ועברו טיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול פסיכולוגי העוסק בשינוי דפוסי חשיבה והתנהגות). ממצאים אלו נמצאו באנשים הסובלים מדיכאון, הפרעות חרדה, סכיזופרניה, והפרעות אכילה. בתחום הפרעות החרדה נמצא כי הטיפול הוריד את רמת התגובתיות האמוציונאלית (פעילות יתר במערכת הלימבית לפני הטיפול) והעלה את היכולות השליטה השכלית (עלייה בפעילות באונות הפרה-פרונטאליות לאחר סיום הטיפול). אין חפיפה מלאה בדפוסי השינוי לאחר טיפול תרופתי או בתגובה לטיפול קוגניטיבי התנהגותי. אך למרות שנראה כי הטיפולים השונים עובדים במסלולים מעט שונים, שניהם מביאים לשינוי משמעותי בתפקוד המוח והאנשים שעברו אותם דיווחו על  שיפור במצב. אם כך, נראה כי התשובה לשאלת הפיכות הממצאים הנוירולוגיים החריגים היא שבין אם חלק מההבדלים מולדים ומבוססי גנטיקה ובין אם הם תוצאה של שינויים עקב סביבה טראומטית, טיפול תרופתי או פסיכולוגי עשוי להביא להחזיר אותם, עד גבול מסוים, למבנה מוח ותפקוד נורמטיביים.

אנו רואים ערך רב בהנגשת הידע שלנו למטופלים ולמטפלים ומזמינים אתכם להצטרף לקהילה הצומחת של בית קוגנטיקה
באיזה סוג מידע תרצו להתעדכן?
תוכן העניינים

מעוניינים להגיש
מועמדות?

עומדים בקריטריונים
ומעוניינים בייעוץ?
השאירו פרטים ונחזור אליכם, או חייגו אלינו
הרשמה לניוזלטר מטופלים
מלאו את הטופס ותקבלו מאיתנו עדכונים באופן שוטף
הרשמה לניוזלטר מטפלים
מלאו את הטופס ותקבלו מאיתנו עדכונים באופן שוטף