בחזרה לחיים אחרי תקיפה מינית – מגזין "את", ינואר 2010

תכונות אישיות וטיפול פסיכולוגי

טיפול בנפגעות טראומה מינית – ד"ר דני דרבי בכתבתה של אילנה שטוטלנד במגזין "את" בינואר 2010. הכתבה עוסקת בטיפול בעיבוד קוגנטיבי, שיטת טיפול פסיכולוגית בפוסט טראומה המתרכזת בתפיסות העולם, העצמי והאחר שהשתנו עקב האירוע הטראומתי.

בחזרה לחיים
במקום לשחזר שוב ושוב את הטראומה, שיטה חדשה לטיפול בנפגעות תקיפה מינית מתמקדת בשינוי המחשבות והשקפת העולם. נשים שלא השתחררו מחוויית האונס במשך שנים, מתארות איך הפסיקו סוף סוף לפחד כל הזמן

ההשלכות של האונס שעברה רותי (השם המלא שמור במערכת) בתקופת שירותה הצבאי, ליוו אותה במשך שנים רבות. "זה השפיע על הערך העצמי שלי, על הקטע שלי עם גברים, על חיי המין שלי. למעשה, זה השפיע על כל תחום ותחום בחיים שלי", היא מספרת. "לפני כן הייתי בן אדם אופטימי, ואחרי המקרה לא בטחתי באנשים בכלל, ובטח שלא בגברים. הייתי מגיעה למצבים אינטימיים עם גברים, אבל לא הייתי מאפשרת לעצמי לחוות את החוויה. הייתי נתקפת פלאשבקים באמצע סיטואציות מיניות".

  אחרי הרבה שנים של סבל הצליחה רותי להשתקם בזכות טיפול חדשני לנפגעות תקיפה מינית, שמתבסס על שיטה של עיבוד קוגנטיבי המתרכזת בעיקר במחשבות. "כשסיימתי את הטיפול, כתבתי מכתב תודה למטפל שלי, ד"ר דני דרבי, והמילה הראשונה הייתה 'נרפאתי'. אני חושבת שכיום מבחינתי האירוע של האונס הוא אחד האירועים ברצף החיים שלי, ולא האירוע המרכזי.

לחץ על התמונות כדי להגדיל אותן

Media_003

Media_002

רותי, 28, סטודנטית לתואר שני מתל אביב, הכירה את הגבר שאנס אותה דרך חברה. "גם הוא היה אז חייל, והתחלנו לדבר בטלפון", היא משחזרת. "כשהוא יצא לחופשה, החלטנו להיפגש. חברה שלי הקפיצה אותי לעיר שבה הוא גר, וכיוון שהייתי בלי רכב, שאלתי אותו אם אני יכולה לישון אצלו. הגעתי אליו, התחלנו להתנשק ולהתגפף, באיזשהו שלב הוא רצה להתקדם הלאה, ואני היססתי ולא כל כך הסכמתי. לאט לאט הוא שכנע אותי להוריד את החולצה והמכנסיים, ואני הסברתי לו שזה הגבול האחרון מבחינתי. ואז, בלי יותר מדי דיבורים ומבלי לנסות לשכנע, הוא פשוט הסיט את התחתונים שלי וחדר אלי בניגוד לרצוני. נאבקתי בו, ביקשתי שיפסיק, התנגדתי גם מילולית וגם פיזית. אחרי שהרגשתי שהוכרעתי על ידו, הפסקתי להילחם ופשוט הייתי שם. אז גם עוד לא קראתי לזה בשם, לא הבנתי בעצם מה קרה, ובגלל שלא היה לי איך לחזור הביתה, פשוט נשארתי לישון שם.

  "כשהתעוררתי ניסיתי לשכנע את עצמי שזה לא קרה, הראיתי לו חיבה, נישקתי אותו, ואז, באותו בוקר, זה קרה שוב, הפעם לא ניסיתי להילחם. פיזית הייתי שם, נפשית לא. כשזה נגמר, התקשרתי לכל העולם כדי למצוא דרך לחזור הביתה. רציתי רק להגיע הביתה ולהתקלח. חזרתי הביתה, סיפרתי לחברות הקרובות שלי ששכבתי בפעם הראשונה, ואחת הבנות אמרה לי שלפי מה שאני מספרת, זה נשמע לה כמו אונס. אז כל ההגנות שלי וההכחשות שלי פשוט נפלו, הכל נתפרץ, ניתקתי את הטלפון ובכיתי בטרוף. מאז בעצם התחלתי לעכל את מה שקרה, אבל מבחינתי להגיש תלונה במצ"ח זו לא הייתה אופציה, כי כבר הכרתי בנות שחוויית התלונה והחקירה הייתה עוד יותר קשה להן מחוויית האונס עצמו.רק התקשרתי לאותו בחור, אמרתי לו שמבחינתי זה היה אונס לכל דבר, ובזה נגמר הקשר בינינו".

מתי התחלת לטפל בעצמך?
 "בערך שלוש וחצי שנים אחרי המקרה, הלכתי לפסיכולוגית שטיפל בי בשיטה פסיכו דינאמית, שמתייחסת יותר לעבר, להיסטוריה האישית של הבן אדם. הייתי בטיפול בערך שנה, וכשהרגשתי שאני לא מגיעה למטרות שהצבתי לעצמי, הפסקתי אותו.

"לד"ר דרבי הגעתי שמונה שנים אחרי האירוע. הייתי המהלך התואר השני שלי בפסיכולוגיה, ובמסגרת הלימודים התוודעתי לגישה הקוגניטיבית, והחלטתי שזה הטיפול שאני צריכה, טיפול שהוא יותר מכוון מטרה וממוקד לעניין. גם העובדה שהמטפל הוא גבר הייתה הכרח מבחינתי, כי אמרתי שאולי זה יוכל לשנות את הגישה הבעייתית שלי לגברים."

 איך הרגשת בתום סדרת הטיפולים?
"הטיפול נתן לי כלים להתמודד יותר נכון עם המחשבות שלי. אם פעם הייתי מלקה את עצמי על מחשבות מסוימות, היום אני מקבלת אותן הרבה יותר טוב. הטיפול גם שינה תפיסות עולם והנחות בסיס שלי. למשל, עד הטיפול האמנתי לגמרי במשפט 'כל הגברים רעים'. היום אני הרבה פחות מאמינה בזה, וגם אם המשפט הזה עובר לי בראש, אני יודעת שזו הגזמה שלא מחויבת מציאות".

"או למשל, לפני שהייתי יוצאת לאנשהו לבד, היו לי המון פחדים שמישהו עלול לתקוף אותי, או שכל העולם הזה ממש מסוכן. היום יש לי פחדים כמו לכל בן אדם נורמלי, ואני גם יוצאת לבד בלי בעיה, גם אם זה בשעות מאוחרות. הטיפול גם עזר לי ביחסים עם גברים, והיום אני בדרך לחתונה. הכרתי את בעלי לעתיד עוד לפני הטיפול, אבל הדינמיקה שלנו ביחסים מאד השתפרה במהלך הטיפול, ובעיקר אחריו."

 מנגנון אחר של החלמה
את שיטת הטיפול בעזרת עיבוד קוגנטיבי פיתחה פרופ' פטרישה ריסיק, שהקימה את המרכז להחלמה מטראומה באוניברסיטת מיזורי בסנט לואיס שבארה"ב. ד"ר דני דרבי, 38, פסיכולוג קליני וד"ר למיניות אדם, המתמחה בהפרעות חרדה ונפגעי תקיפה מינית והבעלים של "קוגנטיקה", המרכז הישראלי לטיפול קוגניטיבי התנהגותי, הוסמך ע"י ריסיק לטפל בשיטתה, וגם להסמיך בשיטה זו מטפלים נוספים בישראל. "בשיטת העיבוד הקוגניטיבי ניתן בעצם לטפל בכל פוסט טראומה, למשל בפליטים, בנפגעי אירועים כמו שוד, בנפגעי קרבות ואפילו באנשים שעברו אירוע לב", הוא מסביר.
ד"ר דני דרבי – מגזין את 26.1.2010
  דרבי התוודע לשיטתה של ריסיק דרך האינטרנט. "הבנתי שיש פה מנגנון אחר של החלמה", הוא אומר. דרבי למד במרכז שהקימה במיזורי וטיפל שם בנפגעות תקיפה מינית. "היו שם נשים עם היסטוריות שראומה מאד קשות. למשל, אחת המטופלות נאנסה במשך שנים על ידי אביה, ואחר כך גם נכנסה לקשרים עם אלימות, נאנסה על ידי חברים שהיו לה. אל אף המורכבות של הסיפור שלה, הטיפול עבד".

מה ההבדל העיקרי בין שיטת העיבוד הקוגניטיבי לשיטת הטיפול ההתנהגותי המוכרת?
"אני עובד עם שתי השיטות, ולפי דעתי, לשיטה הקוגניטיבית יש יתרון לגבי אנשים שיותר מתקשים עם החשיפה לזיכרון. שיטת הטיפול ההתנהגותי-חשיפתי מבוססת על ההנחה שפוסט טראומה היא הפרעת חרדה, ואם אנו חושפים את האדם למה שמפחיד אותו שוב, ושוב ושוב, הוא יפסיק לפחד מזה. כלומר, נפגעת תקיפה מינית צריכה לשחזר שוב ושוב בפני המטפל את האונס, שואלים אותה שוב ושוב 'מה את רואה?', 'מה את שומעת?', ולאורך הזמן הפחד דועך.

"לעומת זאת, שיטת העיבוד הקוגניטיבי היא הרבה יותר מחשבתית. במקום לדקלם את סיפור הטראומה אינספור פעמים לאורך הטיפול, אנחנו מבקשים מהמטופלת לכתוב רק פעמיים את הסיפור שלה, ואז היא קוראת את זה פעם ביום, נותנת למחשבות לעלות, רואה אילו רגשות מלווים את המחשבות, ואז אנו עובדים על מה שעולה. בתחילת הטיפול ובסופו המטופלת גם כותבת מה היא מרגישה לגבי תפיסות העולם שלה, איך האירוע הזה השפיע על חייה, על האמון בעצמה ובאחרים

"עיקר הטיפול", מדגיש דר דרבי, "הוא יותר בהתמקדות בתפיסות עולם שממשיכות לתדלק את החרדה, ולא בסיפור הטראומה עצמו. זה השוני המרכזי בין שתי הגישות, וזה שוני מאד גדול. למשל, מישהי שעברה אונס, כל פעם שהוא נכנסת למעלית עם גבר, היא חשה פחד. תפיסת העולם הבסיסית שהתערערה אצלה היא תפיסת הביטחון. אנחנו מלמדים את המטופלת לזהות המחשבה שיש לה בזמן שהיא נכנסת למעלית, ובעצם להתחיל לעבוד על המחשבה הזו ועל תפיסות העולם שלה.

"יתרון נוסף של שיטת העיבוד הקוגניטיבי הוא עניין התרגולים בחוץ. למשל, אם מישהי הותקפה ברעננה והיא מפחדת לחזור לשם, בטיפול ההתנהגותי היא תצטרך ללכת שוב ושוב לשם עד שתתגבר על החרדה. בטיפול הקוגניטיבי השינוי יתרחש כי היא תפסיק לפחד, ואז תוכל ללכת לשם מרצונה".

גם בטיפול הקוגניטיבי וגם בהתנהגותי מדובר בשלושה חודשי טיפול, במפגש אחד לשבוע, כשבטיפול הקוגניטיבי נמשך שעה, ואילו בהתנהגותי שעה וחצי. "הבעיה העיקרית היא שלא כל מי שסובל מפוסט טראומה אכן מגיע למומחה לטיפול בטראומה" אומר דרבי. "הרבה אנשים, גם נפגעות תקיפה מינית, מגיעים בעצם לפסיכותרפיה רגילה, שם הטיפול גם יכול להימשך שנים ולא בהכרח יפתור את הבעיה".

תוך כמה זמן המטופלת אמורה להרגיש שינוי בתחושותיה?
 "המחקר מראה שמהפגישה השישית יש נפילה בסימפטומים, וזה אכן עובד כמו שעון שוויצרי. אני יודע שכשאפגוש את המטופלת בפגישה השביעית, לרוב היא תהיה במקום טוב יותר"

האמון בבני אדם חזר
"אחרי הטיפול בשיטת העיבוד הקוגניטיבי, החיים שלי הרבה יותר טובים. אני הרבה פחות דרוכה, הרבה פחות מפחדת בעולם, הרבה פחות בטוחה שרוצים להזיק לי. האמון שלי בבני אדם חזר", מספרת גלית (שם בדוי), 30, ממרכז הארץ, שנאנסה לפני 6 שנים. "זה היה מישהו שהייתי צריכה להגיע אליו הביתה כמה פעמים במסגרת העבודה. בפעם השנייה שהגעתי אליו, זה קרה. רק אחרי שהבנתי שהיו עוד מתלוננות נגדו, הלכתי להתלונן במשטרה, והיום הוא יושב בכלא".

 איך האונס השפיע על חייך?
"זה שיתק אותי מבחינה רגשית בחיים, התחלתי לפחד מהדברים הכי קטנים, מרעישים, מחושך, ממקומות המוניים, מגברים באופן כללי, ומאנשי מקצוע כמו אינסטלאטור או טכנאי טלוויזיה. לא הסכמתי להיות איתם לבד בבית, תמיד הייתה איתי חברה. נסעתי קר עם תחנת מוניות אחת, כי פחדתי לעצור מונית ברחוב".

"יום אחד הרגשות שלי פשוט התפרצו, יצאו החוצה, החלו הרבה שעות של בכי וחוסר תפקוד, ואז מצאתי את ד"ר דרבי. עדיין לא האמנתי שיש משהו שיכול לעזור לי. האמנתי שזו צלקת לכל החיים, ובטח לא האמנתי שב-12 טיפולים החיים שלי ישתנו מקצה לקצה".

תארי את שלבי הטיפול
"כשהתחלתי את הטיפול, הרגשתי תחושות של אשמה, בושה, כישלון אישי, תחושות של 'אני דפוקה' איך גרמתי לזה לקרות. הטיפול הקוגניטיבי משלב הרבה כתיבה, והכתיבה מאד עזרה לי. יש דפי מחשבות, כותבים את המחשבה ומתבוננים בה. כשזה כתוב על נייר, הרבה יותר קל להבין את הדברים ולהתייחס אליהם.

"לאט לאט התחלתי לראות את הדברים מתוך נקודת במט אחרת, שלא אני האשמה בסיפור, אלא שהוא האיש הרע, ושכל מה שהרגשתי אחר כך זה טבעי. הבנתי שזה לא משהו שאני צריכה להעניש את עצמי עליו כל החיים, אלא שזה דבר שאפשר לחיות איתו. הקטנתי את זה לממדים נסבלים, שאפשרו לי לקבל את החיים שלי בחזרה".

בימים אלה מסיים ד"ר דרבי יחד עם פרופ' ריסיק כתיבת ספר בעברית על שיטת העיבוד הקוגניטיבי. "הספר נועד למטפלים בארץ, והרעיון הוא הטמעה של הטיפול לתוך עוד ועוד גופים", הוא אומר. "כיום בישראל שיטת העיבוד הקוגניטיבי היא ממש בתחילת הדרך, ואני מקווה שבעוד מספר שנים זו תהיה אופציה טיפולית שעומדת בשורה הראשונה עבור אנשים שעברו טראומה ותקיפה מינית".

לתאום פגישת הערכה התקשר/י
1-800-657-657

מידע נוסף שיכול לעניין אותך

phone

Call Now Button