מהו טיפול בקבלה ומחויבות? ACT acceptance commitment therapy

הדמיון האנושי הוא כלי רב עוצמה. למעשה, בזכות הייחודיות של השפה ושל התודעה האנושית, אנחנו מסוגלים לדמיין כל אירוע מן העבר, מן ההווה ואף כל אירוע עתידי בכל מקום על פני הגלובוס ואף מחוצה לו. אנחנו יכולים לדמיין אירועים שלא קרו, שהסיכוי שיקרו בפועל קלוש ביותר, ואף אירועים שכלל אינם אפשריים. היכולת השפתית מאפשרת לנו לתכנן, לפתור בעיות מורכבות ולהתגבר על אתגרים וזאת ללא תחרות עם אף בעל חיים אחר. אבל ליתרון העצום הזה יש מחיר והוא "הצד האפל של השפה": כיוון שהתודעה שלנו יכולה לקחת אותנו לכל זמן ולכל מקום, כך גם הכאב והסבל יכולים להפוך לזמינים מאד.

 

לא משנה מה מצבנו האובייקטיבי, אנחנו תמיד יכולים לדמיין משהו טוב יותר. אפילו אם השגנו את בן הזוג עליו חלמנו, ברגע האמת תמיד נוכל לדמיין מצב בו אנחנו מאושרים יותר עם אדם אחר. להבדיל, מחשבה על אדם אהוב שאיבדנו עלולה לגרום לנו להפסיק ליהנות מפעילות שבעבר הסבה לנו הנאה, ולכן לחדול מלעשות אותה ובסופו של דבר להרגיש מדוכאים. בנוסף, התודעה שלנו מסוגלת לייחס באופן אוטומטי אינספור אסוציאציות לכל גירוי חיצוני. אסוציאציות אלו יכולות להיות אובייקטיביות, כלומר אסוציאציות שהן המאפיינים האמיתיים של הגירוי- לדוגמה, לגבי ג'וק, האסוציאציות האובייקטיביות יכולות להיות "חום" ו"מחושים". אך האסוציאציות נוטות להיות במקרים רבים ערכים שיפוטיים כמו "מפחיד", "סכנה", "מגעיל" או "צריך לברוח בכל מחיר".

 

פחד מג'וקים

כמובן שתוויות כאלה יכולות להיות מוצמדות גם לעצמנו ומחשבות כמו "אני אדם נורא" או "אני אדם דוחה" הינן נפוצות ביותר ונוטות להיות פשטניות וחד ממדיות. הן כמעט לעולם לא ישקפו את מי שאנחנו באמת- בוודאי שלא בכל הסיטואציות. אולם, עיסוק פנימי במחשבות האלה, ניסיון להבין מהיכן הן באות או להיפטר מהן עלול להזיק לנו. המחקר הפסיכולוגי מראה כי עיסוק תכוף במחשבות חוזרות בניסיון להשיג תובנה או לרפא כאב נפשי הינו בלתי יעיל ומאפיין מצבי דיכאון, חרדה, פוסט טראומה ו-OCD. מעבר לנזק הישיר שבעיסוק במחשבות המכאיבות, ייתכן מאד שעיסוק כזה מוביל להתבוננות בעולם החיצוני דווקא דרך הפרספקטיבה של אותן המחשבות או במקרה הגרוע יותר, בא על חשבון עצם ההתעניינות בחיים ובמציאות החיצונית.

 

במקום זאת, טיפול קבלה ומחויבות (ACT – Acceptance and commitment therapy) מציע שינוי ביחס שלנו אל המחשבות ולכלל האירועים הפסיכולוגיים כמו רגשות, תחושות פיזיות, הערכות ודחפים. במקום להתייחס לתוכנם, לנסות לשנות אותם, להתווכח איתם או לנתח אותם, הטיפול מכוון לראות אותם כפי שהם – אירועים פסיכולוגיים. אירועים אלה, שליליים ככל שיהיו הם בלתי נמנעים ולכן, על פי התיאוריה שבבסיס ה-ACT סבל, ובוודאי כאב, הם נורמליים ולמעשה חלק בלתי נפרד מהקיום האנושי.

 

גישת טיפול זו היא אחת מן הגישות המבוססות ראיות, כלומר גישות שנבחנות מדעית כל הזמן ונמצאות שוב ושוב כיעילות (ביניהן גם CBT). הגישה משלבת עקרונות בודהיסטיים אל תוך העולם הטיפולי המערבי במטרה לשנות את היחס שלנו למחשבות, רגשות, זכרונות או התחושות הגופניות שכולנו חווים. למעשה, ACT נחשב לחלק מהגל השלישי של הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי (עקרונות התנהגותיים וקוגניטיביים הם הגל הראשון והשני, בהתאמה). מבין גישות הגל השלישי, ה-ACT הינה הבולטת והמשפיעה ביותר ונמצאה יעילה מבחינה קלינית לטיפול במספר רב של הפרעות נפשיות. יחד עם זאת, גישת הACT אינה כובלת את עצמה לריפוי הפרעות נפשיות בלבד או לשינוי דפוסי חשיבה או התנהגות ספציפיים. מטרת הטיפול המוצהרת הינה הגברת הגמישות הפסיכולוגית של המטופל, קרי יכולתו לחוות את ההווה, מבלי לנסות לשנות את הבלתי נמנע ולפעול באופן שישרת את הערכים וכיווני החיים שהאדם בוחר. בניגוד לטיפול קוגנטיבי התנהגותי קלאסי, שמטרתו שינוי תוכן המחשבות וההתנהגויות של המטופל, ה-ACT יפעל להעשרת החוויה הרגשית ולהגברת מגוון ההתנהגויות של האדם.

 

טיפול בגישת ACT כולל מספר מרכיבים מרכזיים. אמנם מדובר באלמנטים נפרדים אך הם נסמכים זה על זה ולעיתים אף שזורים זה בזה. לכן, הסדר בהן יופיעו בטיפול אינו מחייב וייקבע על פי אופי הטיפול והאופן בו המטפל והמטופל ינסחו את הקשיים והמטרות של המטופל. האלמנט הבסיסי ביותר הוא קבלה (Acceptance), כפי שאולי משתקף משם הטיפול. עקרונות של קבלה מעודדים את המטופלים לקבל ואף לאמץ את הרגשות, התחושות, המחשבות וכלל האירועים הפסיכולוגיים שהם חווים. דוגמה לקבלה הינה התמקדות בתחושות הלא נעימות בשעת כעס, במקום לתת לכעס לפעול באופן אוטומטי ו"לצאת על מישהו" כדי להיפטר מהתחושות האלה. בדוגמה אחרת, אדם הסובל מפחד קהל יונחה להרגיש את תחושות החרדה, ככל שישנן, ויעלה איתן לבמה מבלי לנסות לשנות אותן. אלמנט נוסף הוא הקשיבות להווה (mindfulness) הפנימי והחיצוני שהוא כלי שרת בידי הקבלה. לדוגמה, לאדם אין אפשרות להיות קשוב לתחושותיו במקרה של פחד קהל אם אינו מקבל את האפשרות של החוויה שתעורר בו את הפחד הזה. כמו כן, ללא הקשבה לתחושות בעת דיבור מול קהל, לא תיתכן קבלה של אותן תחושות. ישנן דרכים רבות ליצור ולאמן יכולת של קשיבות להווה וכנראה שמדיטציה על גווניה השונים היא הפופולרית מכולן. יחד עם זאת, ACT אינו מחייב מדיטציה ולעיתים קרובות מדיטציה לבדה לא תספיק ליצירת קשיבות יעילה, כלומר יהיה צורך בדרכים נוספות להגברת הקשיבות להווה.

גמישות פסיכולוגית

כאמור בפתיח של מאמר זה, השפה מעניקה לנו יכולות אדירות ובצידן זמינות של כאב, צער וחרדה. זמינות זו מעוררת את הצורך למרכיב השלישי בטיפול ה-ACT שמכונה הפרדה קוגניטיבית (cognitive defusion). לדוגמה, המחשבה "אני חלש" עשויה לגרום לדיכאון ולהימנעות מפעולה רצויה. לכן, קיים צורך ביצירת ריחוק בין המחשבות המילוליות לבין משמעותן המיידית, וכמו כן ריחוק בין האדם לבין מחשבותיו. ישנן דרכים רבות לעודד הפרדה כזו. למשל, כאשר עולה במוחנו המשפט "אני חלש" אנחנו יכולים לומר לעצמנו "חלפה במוחי המחשבה שאני חלש" וכך להחליש את תוכנן של המחשבות האוטומטיות ולהגביר את היכולת להתייחס עליהן כפי שהן- מחשבות. הטיפול מציע עוד שלל דרכים יעילות להשגת הפרדה קוגניטיבית ולהפחתה מהירה של המצוקה הנגרמת ממחשבות שליליות. אלמנט נוסף הוא האני כצופה שמשלב את שלושת המרכיבים הקודמים וממקד אותם באובייקט אחד- האני של המטופל. לעיתים קרובות אנו מגדירים את עצמנו על בסיס המחשבות שלנו או התחושות שלנו. לכן, אנחנו יכולים בקלות להאמין למחשבה שאנחנו דכאוניים, חלשים וטפשים, או להבדיל, חכמים, נפלאים וישרים. כל ההגדרות האלה מגבילות, שטחיות ולעולם אינן נכונות באופן מוחלט. כל אדם מורכב יותר מכל תווית שהוא או אחרים מצמידים לו והטיפול מעודד הפרדה מזהויות אלה על מנת לעודד גמישות מחשבתית, רגשית והתנהגותית. גמישות כזו מתעצמת באמצעות המרכיב הבא- כיווני חיים וערכים. במסגרת מרכיב זה, האדם בוחר את תחומי החיים החשובים לו ושבהם היה רוצה לפעול יותר, פחות או אחרת. הגדרת תחומים כאלה והפיכתם למודעים למטופל עשויים לעודד את קבלתם של הכאב והקושי הבלתי נמנע שיתעורר במהלך הדרך להגשמתם. המרכיב האחרון, פעילות מתוך מחויבות, משתקף גם הוא בשם הטיפול ומהותו היא יצירת התנהגויות שישרתו את אותם כיווני חיים וערכים שהמטופל בחר. בעבודה על כך, המטופל יזהה את הקשיים הפנימיים ויקבל אותם בדרך להשגת מטרותיו. פעילויות ומעשים בכיוון הערכים שאותם בחר המטופל עשויה להעניק משמעות לכאב ולקושי הבלתי נמנעים בדרך ולסייע, בהדרגה, בקבלתם.

אלה מרכיבי הטיפול על קצה המזלג. שילובם המתאים (של כולם או של מקצתם) יכול להיות יעיל בכל טיפול קוגניטיבי התנהגותי, בין אם מדובר בטיפול בהפרעות ספציפיות או בטיפול שמטרתו להשיג שיפור באיכות החיים הכוללת של המטופל. לתיאום טיפול התקשרו…

 

בהכנת הכתבה התבססנו על:

יובל י' (2011) , טיפול קבלה במחויבות בתוך: מרום, צ., גלבוע שכטמן, א., מור, נ. ומאיירס, י. (2011). טיפול קוגניטיבי התנהגותי במבוגרים. עקרונות טיפוליים. (עמ' תל-אביב: דיונון.

 

Comparing act and CBT on contextualscience.org

 

 
תפריט