התקפי חרדה בעידן הקורונה

כתבו: אשר שטראוס ולירון אוליבר אהרונסון

הפרעת פאניקה מאופיינת בהתקפי חרדה חוזרים המובילים לפחד עקבי מהאפשרות  שיתרחש התקף חרדה נוסף ומההשלכות של התקף כזה (מבוכה, חוסר תפקוד, התעלפות או התקף לב). 

אז מה זה בעצם התקף חרדה?

כאשר אנחנו מפחדים, מתרחשים שינויים פיזיולוגיים בגוף העשויים לכלול בין היתר דפיקות לב מואצות, קוצר נשימה, הזעה ובנוסף עלול להופיע פחד מאובדן שליטה, משיגעון או ממוות. השינויים הללו הינם חלק מעוררות של מערכת הפחד בגוף הנקראת גם בשמה המקצועי: מערכת העצבים הסימפטטית (sympathetic nervous system). 

הפעלה של המערכת הסימפטטית – מערכת 'הילחם או ברח' (fight or flight system) מופעלת כאשר האדם חש איום או סכנה ומטרתה לסייע לאדם להתמודד עימם ולשרוד. התקפי חרדה מתרחשים, כאשר המערכת מופעלת ללא איום או סכנה נראית לעין. או אז ההפעלה הפיזיולוגית עשויה להיות מאד מפחידה דווקא בגלל שהאדם אינו יודע מדוע הגוף שלו מגיב ומשתנה בצורה הזו.

התחושה הכללית המתוארת על ידי הסובלים מהתקפי חרדה הינה של איבוד שליטה, של שיגעון או של תחושה ש"אני עומד למות". כאשר האדם מפחד מההתקפים עצמם, וכאשר החיים שלו נפגעים מהפחד מההתקפים יתכן ומדובר בהפרעת פאניקה. 

ישנם אנשים שבגלל הפחד מההתקפים מגבילים את עצמם. התחושה היא שהבית, או נוכחותם של אנשים מסוימים מהווים עבורם רשת ביטחון. ההישארות בבית וההימנעות ממקומות הומי אדם כמו קניונים, אוטובוסים, אולמות קולנוע, מרגיעה ומפחיתה בתחושתם את הסיכוי להתרחשותו של התקף. כאשר הגבלות וצמצומים אלו פוגעות בתפקוד ככל הנראה מדובר בהפרעה הקרויה אגורפוביה. אגורפוביה שכיחה מאד בקרב הסובלים מהפרעת פאניקה. 

עוררות, פחד וחרדה בעת הקורונה

בעיתות משבר, כאשר כל העולם נמצא במגננה כזו או אחרת מפני המגפה העולמית, טבעי להרגיש עוררות, פחד וחרדה. על אף שעדיין אין הסכמה מלאה בנוגע לנתוני התמותה של נגיף הקורונה, ישנה הסכמה בינלאומית שמדובר באיום ממשי בריאותי וכלכלי. במצב כזה של חוסר ודאות, טבעי ונורמלי להרגיש פחד וחרדה ועימם גם עוררות פיזיולוגית.

אלא שעבור הסובלים מהפרעת פאניקה, רגשות של עוררות, פחד וחרדה עשויים בפני עצמן להוות עבורם סכנה. זאת מפני שאלו גורמים לשינויים פיזיולוגים מהם הם מאד מפחדים. התחושה עשויה להיות, שעם הקורונה והשלכותיו עוד אפשר להתמודד, אבל האיום היותר ממשי ואמיתי הינו ההתקפים שמתגברים.   

קוצר נשימה, קורונה והתקפי חרדה

קוצר נשימה הינו אחד התסמינים השכיחים ביותר של התקף חרדה. עם זאת, קוצר נשימה הינו מאפיין של מחלת הקורונה. סביר להניח שחלק מהסובלים מהתקפי חרדה, עלולים לדאוג בעת הנוכחית שקוצר הנשימה שלהם עשוי להיות סימן שנדבקו בנגיף. על אף הדמיון, חשוב לזכור גם את ההבדלים המהותיים. קוצר נשימה כתסמין נשימתי של מחלת הקורונה בדרך כלל מופיע מאוחר יותר בהתפתחות המחלה, ושכיח שתסמינים של חום ושיעול יבש יקדימו אותו. בהתקף חרדה, התסמינים מגיעים לשיאם תוך זמן (עשר דקות).

הסגר, בידוד ואגורפוביה 

מגבלות תנועה והסתגרות בבית לעיתים מהווים חלק מהשגרה של אלו המפחדים מהתקפים. לכן סביר שחלק מהסובלים מאגורפוביה, שגם במציאות ללא קורונה, נמנעים ממקומות הומי אדם, יתרגלו בקלות לתנאים החדשים. עם זאת, אצל חלק מהאנשים האגורפוביה מתבטאת לא רק בבית פיזי, אלא גם באנשים שמהווים עבורם "בית" ומשרים אצלם תחושת ביטחון. אלו יכולים להיות משפחה קרובה, חברים טובים, או אפילו איש מקצוע, שבעת התקף חרדה יוכל לסייע ולהרגיע.

עבור אנשים אלו, מגבלות התנועה, והסגר בבית, עשויים לגרום להחרפה בסימפטומים ולעלייה בפחד מהתקפי חרדה. בנוסף, לחלק מהאנשים הסובלים מהפרעת פאניקה יש חשש מתמיד שעזרה רפואית לא תהיה נגישה. לכן, גם הם עלולים לסבול מהחרפה של הסימפטומים מתוך מחשבה שהרופאים פחות זמינים לבדיקות רגילות וכי יש סכנה לגשת לבית החולים מחשש להידבקות מקורונה. התחושה שאני כלוא ושעזרה לא נגישה לי באופן מיידי עלולה בפני עצמה לגרום להחרפה ולתדירות גבוהה יותר של התקפי פאניקה. 

 

אז מה עושים?

הטיפול בהתקפי חרדה בעידן הקורונה, דומה לטיפול בשגרה, עם התאמות מיוחדות. בשגרה, הטיפול המומלץ ביותר לסובלים מהפרעת פאניקה עם או בלי אגורפוביה, הינו טיפול התנהגותי-קוגניטיבי (CBT).

בטיפול זה, שהינו טיפול קצר וממוקד, המטופלים לומדים להכיר מחדש את הגוף ואת מערכת העצבים הסימפטית. על ידי תרגילים חווייתיים, המטפל מסייע למטופל לשנות את הגישה כלפי ההתקפים, ולחוות בעצמו שהפעלה של מערכת ההלחם או ברח (fight or flight) אינה מסוכנת, גם אם אינה נעימה, ושמה שהמטופל מפחד ממנו איננו קורה. כאשר המטופל לומד לחיות עם ההתקפים, ההתקפים פחות מאיימים ומציקים, והשכיחות שלהם צפויה לרדת.

במקביל המטופלים לומדים להתמודד עם מצבים ומקומות שאתגרו אותם ומהם נמנעו מפחד מההתקפים. 

ההתאמות המיוחדות, שנעשות בזמן הקורונה, הינם בראש ובראשונה התאמת אופן המפגש. אם לא ניתן לקיים מפגשים במרפאה, ניתן לקיים את המפגשים באמצעות שיחות וידיאו. בנוסף, המטופל לומד להכיר שהעוררות והחרדה שמתווספת לתקופת הקורונה היא נורמלית וצפויה. עבור המקומות והמצבים שבגלל מגבלות התקופה לא ניתן לתרגל (כמו כניסה לאוטובוס צפוף), המטפל והמטופל משתפים פעולה באופן יצירתי על מנת לדמות כמה שניתן את המצבים הללו וללמוד להתמודד איתם.

 

לתאום פגישת הערכה התקשר/י 1-800-657-657 

Call Now Button