סכמות הן דפוסים קבועים, קיצוניים ויציבים המלווים את האדם לאורך חייו וכוללים אמונות ותפיסות בהן הוא מחזיק לגבי עצמו והעולם. האדם מתייחס לדפוסים אלו כאמת היחידה והמוחלטת ואינו מעלה על דעתו שהוא יכול להתנהל בעולם בדרך אחרת.
בניגוד לעמדה המזוהה עם עולם הפסיכולוגיה, לפיה ילדותו של האדם מעצבת אותו, הסכמה תרפיה גורסת כי לילדות אומנם תפקיד חשוב, אך לא הכל נגמר שם. סכמות מתעצבות פעמים רבות בילדות, כתוצאה מחסכים מסוימים, אולם גם אירועים מאוחרים יותר שהאדם תופס כמטלטלים יכולים להשפיע עליו באופן רדיקלי וליצור סכמות חדשות. כך למשל, נער שהיה תלמיד מצטיין ובעל בטחון עצמי גבוה עלול לפתח סכמה לפיה הוא כשלון עקב מעבר לכתת מחוננים בה הוא אחד התלמידים החלשים, ואישה שהייתה במערכת יחסים עם אדם קר ומרוחק עלולה לפתח סכמה לפיה יש בה משהו פגום באופן מהותי ולכן אי אפשר לאהוב אותה.
מדוע הסכמות מתקבעות ולא משתנות עם הזמן?
הסכמות כוללות תבניות חשיבה מוגדרות על האדם ועל העולם, המשפיעות הן על הדרך שהאדם תופס את העולם, והן על הדרך שהעולם מתייחס אליו. כאשר יש לאדם סכימות חזקות מתרחשים כמה תהליכים מקבילים המחזקים את התפיסה הגורמת לו סבל:
1. פירוש מידע באופן סלקטיבי ומוטה
האדם מתייחס למידע שתואם את התפיסות שלו לגבי עצמו והעולם, ומתעלם ממידע סותר או משנה אותו כך שיתאים לסכימה. ניתן להשוות זאת לעיוורון צבעים, כאשר צבעים שהאדם לא יכול לראות נקלטים על ידו כצבעים אחרים או מסוננים לגמרי. כך למשל, סטודנט שפיתח בילדותו אמונה לפיה הוא אינו חכם יפרש כל קושי שלו בלימודים כראיה לכך שהוא טיפש ויתעלם מהסברים אחרים לקשיים (למשל – המרצה לא טוב, הוא היה במילואים והפסיד חומר, תלמידים רבים מתקשים בקורס). לעומת זאת, הוא לא ייקח קרדיט על הצלחות שלו וייחס אותן למזל, יד הגורל או כל גורם חיצוני אחר. כך למעשה, כל חוויה שלילית תחזק את הדעה שלו לגבי עצמו, וכל חוויה שלילית "לא תיספר".
2. ההתנהגות גוררת תוצאות המחזקות את הסכמה
הסכמות משפיעות לא רק על המחשבה, אלא גם על התנהגות האדם. למעשיו, המושפעים מהסכמה, יש תוצאות, והן מהוות עבורו אישור לכך שהוא צודק ועליו להתמיד בדרכו. המחשבה שאולי התנהגותו מזמינה יחס מסוים מהסביבה או מגבירה את הסיכוי לתוצאות שליליות לא תעלה לרוב על דעתו, וגם אם כן, הוא יראה זאת כפגם מהותי ובלתי ניתן לשינוי בו. כך למשל, אותו סטודנט לא יבקש עזרה כשאינו מבין, כתוצאה, הוא יפגר בחומר והשגיו הלימודיים יהיו נמוכים יחסית, דבר שיחזק כמובן את הסכמה לפיה הוא אינו חכם.
3. מניעת הזדמנויות לפידבקים חיוביים
אמונותיו של האדם לגבי עצמו והעולם גורמות לכך שימנע מהתנהגויות מסוימות שיכלו לסתור אמונות אלו. כך למשל, אותו סטודנט ימנע מלענות על שאלות גם כשהוא יודע את התשובה, מחשש שהוא שוגה ותשובתו תחשוף את טפשותו ברבים. בפועל, אילו היה עונה היה מקבל על כך פידבק חיובי מהמרצה ויתכן שסטודנטים אחרים היו מתרשמים ממנו ומבקשים ללמוד עמו. תגובות אלו היו סותרות את הסכמה ומחזקות את הערכתו העצמית, אולם החשש שלו מנע ממנו לנהוג בדרך זו, וכך נמנע ממנו מידע חיובי חשוב, שיכל לסייע בשינוי תפיסתו.
כיצד עובדות הסכמות?
כדי להבין כיצד פועלות סכמות, צריך לדעת שישנם שלושה תהליכים מרכזים בשימור הסכמה ותפקודה:
1. תחזוק הסכמה
האופן בו האדם תופס את עצמו ומפרש את המציאות בחיי היומיום והצורה בה הוא מתנהג כתוצאה. אפשר לראות את הסכמה כמשקפיים מעוותות שהאדם רואה את העולם דרכן במצבים מסוימים ופועל בהתאם. דוגמא: אדם עם סכמה דומיננטיות של "פגימות ובושה" הסבור שיש סיכוי גבוה שידחה על ידי אחרים יהיה רגיש מאוד לתגובות של אחרים אליו, ייתן משקל רב לתגובות שליליות ויתפוס אותן כמעידות על פגם בסיסי בו, ויפחית בערך של תגובות חיוביות או ייחס אותן לנסיבות חיצוניות ולא אליו. כתוצאה מהחשש שלו להידחות הוא עלול להיות סגור ולא חביב, ועל ידי כך להגדיל את הסיכוי שהדבר שהוא חושש ממנו אכן יתגשם.
2. הימנעות מהפעלת הסכמה
כשאדם נפגש עם מצבים המפעילים את הסכימה הוא חווה רגשות שליליים וכאב. כדי לא להרגיש כאב, אנשים מתחמקים ממצבים המפעילים את הסכמות. ההימנעות אינה מוגבלת למאורעות חיצוניים, אלא כוללת גם מחשבות או רגשות של האדם, כשהוא מנסה לא לחשוב על דברים שמכאיבים לו או לא מוכן להכיר ברגשות שליליים.
הימנעות רגשית. ניסיונות לחסום רגשות כואבים, במטרה להקטין כאב. הימנעות רגשית יכולה להתבטא בדרכים שונות, כגון הכחשת או הדחקת רגשות שליליים, או שימוש בסמים או אלכוהול כשהכאב הרגשי מתחיל.
הימנעות התנהגותית. האדם ימנע מלהיכנס למצבים שמעמתים אותו עם הסכמה, למשל לקחת עבודה בה הוא עלול להרגיש נחות או להיכנס לקשר זוגי משמעותי מחשש שהצד השני יפגע בו או ינטוש אותו.
3. פיצוי יתר על סכמות
האדם יפגין אמונות, תפיסת עולם והתנהגות הפוכים ממה שהסכמה אומרת, כשהוא חוסם מעצמו את רגשותיו ורצונותיו האמיתיים. כך למשל, אדם הרוצה בסתר ליבו קשר עם אהבה ומחויבות תמידיים, יצהיר שהוא אינו מאמין במונוגמיה ויחפש מערכות יחסים זמניות.
