בישראל של ימינו הסיכוי למצוא אדם בלי סלולארי שווה פחות או יותר לסיכוי למצוא אדם שחובץ חמאה ומכבס בגדיו בנהר (וסביר להניח שזה יהיה אותו אדם), ואנשים רבים משתמשים בסמארטפונים. השימוש בסלולארי הוא כמעט בלתי נמנע, אין ספק שהוא הופך את החיים לפשוטים יותר מכפי שהיו בעבר, אולם נראה כי יש לכך גם מחיר, ואיכות החיים של רבים נפגעת כתוצאה משימוש יתר בסלולארי, בפרט כשמדובר בסמארטפון.
אפשר לדבר בהכללה על שתי פגיעות מרכזיות באיכות החיים:
1. פגיעה בנוכחות בהווה
צילום הופעה במקום להתרכז בה, התכתבות אינטנסיבית בוואטסאפ בזמן מפגש עם חברים, בדיקת מיילים בזמן ארוחה משפחתית, כל אלו הן דוגמאות לפגיעת הסלולאריים בהווה. כשלא נמצאים בהווה באמת קשה להפיק ממנו את המיטב, עד כמה אפשר באמת להתרכז בחברים למשל כשכל אחד נעלם לפרקים לשיחות אחרות?
2. דריכות מתמדת ועומס
כמו הורים לילדים צעירים שאוזנם כרויה לשמוע אם משהו השתבש כשהילדים משחקים, אנו קשובים מאוד לסלולארי. כמה פעמים יצא לכם לבדוק את הסלולארי כי חשבתם ששמעתם צלצול או הרגשתם רטט, או כי לא התקשרו אליכם או שלחו הודעה יותר מ-X זמן והרגשתם שמשהו חסר? וכמו ילד, הסלולארי דורש התייחסות מיידית כך שאתם מוצאים את עצמכם מתעסקים בו גם כשאתם עושים דבר אחר. מוטליטסקינג תמידי אינו מתאים לכל האנשים ויכול להתיש או להוביל לעצבנות.
אם אתם חושבים שיתכן ואיכות החיים שלכם נפגעת בשל הסלולארי, מספר שינויים בהתנהגות ובחשיבה יסייעו לכם להחזיר את השליטה, כך שהסלולארי ישרת אתכם ולא שאתם תהיו עבדים לו:
1. אינכם חייבים להשיב מיידית
נראה ששכחנו שיש אופציה לחכות ולא להגיב מיידית, ואנשים שמשיבים כעבור כמה שעות (רחמנא ליצלן) יכולים לזכות לביקורת או אף כעס בשל כך. אומנם זה המצב כרגע, אך אין הדבר אומר שזו דרך ההתנהלות הטובה ביותר או שאין אפשרות לשנות אותה. התחילו להרגיל את סביבתכם (ואת עצמכם!) שאינכם זמינים כל הזמן. אם אתם עסוקים, גם אם אתם יכולים לענות בכל זאת, הימנעו מכך ותחזרו כשתתפנו. עדכנו אנשים קרובים על השינוי, הסבירו מדוע אתם עושים זאת וכיצד גם הם ירוויחו מכך (למשל "אני לא יכול להתייחס אליך ברצינות כשאני באמצע העבודה, מעדיף להתקשר אח"כ ובאמת להקשיב. וכשאני איתך לא אענה לטלפונים כדי לתת לך את כל תשומת הלב"). בהתחלה, גם אם הסברתם, כדאי שתשלחו הודעות נוסח "עסוק כרגע, אענה עוד X זמן" כשאינכם עונים מיידית.
2. הרחיקו את הנייד כשאתם עסוקים
כדי להקטין את הפיתוי להיות זמינים ומעודכנים כל הזמן ולהפחית את הדריכות המתמדת, התרגלו להשתיק את הנייד ולשים אותו מחוץ לטווח הראייה כשאתם עושים משהו אחר.
3. הזכירו לעצמכם את המחיר שאתם משלמים
שינוי הרגלים אינו דבר קל. כשאתם מתקשים לא להיות מחוברים, חשבו על המחיר שתשלמו על עיסוק בנייד באותו רגע. בהתחלה כדאי להסתובב עם פנקס קטן ולרשום את המחיר. דוגמאות: "לא אהיה מרוכז בהרצאה/ישיבה", "יש לי יותר מדי דברים לעשות כרגע גם ככה, להיות זמין עכשיו יגרום לי להיות עצבני".
4. חשבו על הצד השני ועל הקשר
הזמן הפנוי אינו מצוי בשפע והוא נחלק בין בן/בת זוג, חברים ומשפחה. עיסוק בנייד כשאנו עם אחרים היא נורמה רווחת, אך אין הדבר אומר שזה נעים לצד השני או טוב לקשר. חשבו איך הצד השני מרגיש כשחלק מהזמן המצומצם שלכם יחד אינכם אתו – עלבון, כעס, שעמום או מחשבה שהוא אינו מספיק חשוב הם הגיוניים במצב זה. כמו כן, כשאתם נעלמים לסלולארי הסיכוי שהוא ילך בעקבותיכם גדלים, וכשאתם תסיימו את השיחה תמצאו שהוא עסוק בשיחה משלו. חשבו איך התנהלות כזו משפיעה על הקשר שלכם ואם אתם רוצים לשלם מחיר זה.
5. קבעו חוקי התנהגות חדשים במפגשים חברתיים
סביר להניח שרבים מחבריכם, בני משפחתכם או בן/בת הזוג שלכם רגילים להיות זמינים כל הזמן. הסבירו למה אתם חושבים שהדבר פוגע בזמן שלכם יחד ובקשו שכולכם תשתיקו את הסלולארים לזמן מה בזמן מפגש משותף. במידה ומדובר באדם שאתם שוהים זמן רב במחיצתו, למשל בן/בת זוג, אפשר לחשוב יחד על כללים קבועים, למשל להחליט על פרקי זמן מסוימים בהם אתם נמצאים זה עם זו ואינכם זמינים לאחרים.
6. אל תהיו לבד
אתם לא היחידים שרוצים לשנות ומתקשים בכך, כפי שאלכוהוליסט שמנסה להיגמל יעשה לעצמו עוול אם יצא עם חבריו לפאב ויהיה נחוש בדעתו לא לשתות, עדיף שאתם תסתובבו עם אנשים שרוצים גם הם לשנות את הרגלי השימוש שלהם בסלולארי ולא עם אנשים שחיים ונושמים אייפון (שם גנרי). גם בעולם הוירטואלי תוכלו למצוא אנשים שמנסים להיגמל מהתמכרות טכנולוגית, ללמוד מהחוויות שלהם, לשתף ולהרגיש פחות לבד בסיפור.
