פוביה אצל נשים

פוביות הן אחת ההפרעות הפסיכיאטריות השכיחות ביותר אצל נשים, כששיעור הפוביות אצל נשים גבוה פי 2 מאצל גברים. במחקר שנערך על ידי בקר ועמיתים (Becker et al) ב-1996-1997 וכלל כאלף נשים בגילאי 18-24, נמצא כי 12.8% סבלו מפוביה בשלב כלשהו בחייהן, כש- 10% מהן סבלו מפוביה במהלך השנה האחרונה. במחקרים אחרים נמצאו שיעורים אחרים של פוביות בקרב נשים, שנעו בין 10% עד מעל 25%.

מהן הפוביות הנפוצות?

במחקר נמצא כי קיים הבדל בשכיחות הפוביות השונות, הפוביות הנפוצות ביותר היו:
1. פחד מבעלי חיים.
2. פחד מדם.
3. פוביות פיזיות (למשל לראות רופא או להקיא).
4. פחד גבהים ופוביות סביבתיות אחרות. בקטגוריה זו נכנסו גם פחדים מגורמי טבע אחרים כגון סערה או מים, אולם פחדים אלו היו נדירים יותר.
5. פוביות מצביות, כשפחד מנהיגה היה הפחד השכיח ביותר.
6. פחד ממעליות ומעליות סגורים.
7. פחד מטיסות.
8. אחרות. מגוון פוביות, כולל פחד ממבחנים, פחד מרעשים ותחפושות.
באיזה גיל פוביות מתחילות אצל נשים?
מרבית הפוביות החלו בגילאי 5-9, למשל הגיל הממוצע לתחילת פחד מבעלי חיים ופוביות סביבתיות הוא 6 והגיל לפחד גבהים הוא 9. פוביות מצביות התחילו מאוחר יותר, בסביבות גיל 13. פחד מרעשים ותחפושות החלו בגיל מוקדם. פחד ממבחנים ונהיגה. התפתחו בגיל מאוחר יותר, כיוון שאין התנסות עם מצבים אלו בגילאים מוקדמים. באופן כללי ניתן להגיד שפוביות מצביות ופוביות רפואיות החלו בהתבגרות ולא בילדות מוקדמת.

קומורבידיות של פוביות עם הפרעות נוספות

במחקר נמצא כי יש שיעור גבוה של קומורבידיות (קיום של יותר מהפרעה אחת). הקומורבידיות נמדדה לאורך החיים, כלומר, אם בשלב כלשהו בחיים האישה סבלה מהפרעה נוספת, גם אם בזמן המחקר לא סבלה ממנה.

ההפרעות הנפוצות ביותר בקרב נשים שסבלו מפוביות היו: הפרעות חרדה – 28.3%. הפרעות מצב רוח – 13.7%. הפרעות שונות המופיעות בילדות – 9.8%. הפרעות אכילה – 4%. הפרעות סומאטופורמיות (הפרעות הקשורות לגוף, כגון היפוכונדריה) – 3.2%. שימוש בסמים או אלכוהול – 2.2%.

קיים הבדל בקומורבידיות לפי סוג הפוביה. פוביות מצביות היו קשורות יותר להפרעות במצב הרוח, הפרעות בילדות וככל הנראה לשימוש בסמים או אלכוהול, פחד גבהים, פחד מדם ופוביות פיזיות נמצאו קשורות להפרעות חרדה.

הממצאים לגבי קומורבידיות מעידים כי יש חשיבות רבה לטיפול מהיר בפוביות, כיוון שבמידה והפוביה לא מטופלת, האדם נמצא בסכנה גבוהה לפתח הפרעה שנייה.