פסיכולוגים, מטפלים אחרים ואנשים שרגילים להיות "הפסיכולוגים" של אחרים מכירים את זה: אתם מצליחים לעזור לאחרים, אך כשמדובר בחיים שלכם, קול התבונה מתעופף מהחלון ואתם עושים דברים שגורמים לאחרים לתפוס את הראש בייאוש.
מחקר חדש שנערך על ידיחוקרים מאוניברסיטת ווטרלו ומישיגן בוחן את נושא תפיסת המצב כשמדובר באחרים לעומת כשמדובר באדם עצמו במטרה להבין:
1. האם הפגנת חוכמה רבה יותר כשמדובר בבעיות של אחרים היא תופעה אוניברסלית?
2. אם כן, איך אפשר להתגבר על נטייה זו?
3. האם עם הגיל באה חוכמה, ומבוגרים יכולים לבחון את הבעיות שלהם בצורה טובה יותר מצעירים מהם?
בשלושה ניסויים, שנערכו על קרוב ל-700 איש, נמצא כי אכן, אנשים נוטים לבחון את המצב בצורה טובה יותר כשמדובר באנשים אחרים. דוגמאות לאופן בחינה טוב יותר הן הכרה בגבולות הידע של האדם, בחשיבות של שמיעת דעות נוספות ובשקילת פשרות. נמצא כי הנבדקים נטו להשתמש באסטרטגיות בחינה יעילות כשהתבקשו לשפוט לגבי אנשים אחרים והמעיטו בשימוש בהן כשהתייחסו לבעיות שלהם.
באותם ניסויים נמצא כי אפשר לתקן הטייה זו ולבחון בעיות וקשיים שלנו בצורה טובה על ידי מבט חיצוני ומנותק שלהן. כלומר, כשאנשים ניתקו עצמם רגשית מהבעיה ובחנו אותה כאילו היא בעיה של אדם אחר, הם התייחסו אליה בצורה יעילה, כאילו היא אכן בעיה של אדם אחר. השינוי בנקודת המבט עובד רק בכיוון אחד: כשהנבדקים התבקשו לשקוע רגשית בבעיה של אדם אחר לא נמצא הבדל בהתייחסותם, והם המשיכו לבחון את המצב בצורה יעילה. ולמי שקיווה שהחוכמה באה עם הגיל צפוייה אכזבה – לא נמצא כל הבדל בתהליך הבחינה של מבוגרים וצעירים. קבוצת נבדקים בני 60-80 עשו אותן טעויות כמו קבוצת נבדקים בני 20-40, והתייחסו לבעיות שלהם בצורה שונה ופחות יעילה מכפי שהתייחסו לבעיות של אחרים.
איך להתייחס גם לבעיות שלי בצורה חכמה?
מהמחקר עולה שלא כדאי לחכות לחוכמה שתגיע באופן טבעי עם הגיל. לעומת זאת, בהחלט אפשר לפעול כיום כדי לשפר את המצב – וזה אפילו לא מסובך. אימון פשוט יכול לסייע לכם לעשות זאת:
ראשית, כתבו את האופן בו אתם רואים את המצב, ומה אתם מתכוונים לעשות. לאחר מכן, עצרו רגע והרחיקו עצמכם מהבעיה. דרך פשוטה לעשות זאת היא לחשוב מה הייתם אומרים לחבר /בן משפחה שהיה משתף אתכם במצב. הקדישו לכך זמן והתייחסות רצינית. חשיבה של מספר שניות לא תסייע, הקדישו לכך זמן, ורצוי שאף תכתבו את הניתוח שלכם את המצב ומה הייתם אומרים לאותו חבר. השוו את הניתוח והפעולות שכתבתם כשהתייחסתם לעצמכם לאלו שכתבתם בהתייחסות לחבר. אם יש הבדלים, בחנו אותם – ממה הם נובעים? איזו התייחסות מועילה יותר לדעתכם? איזה ניתוח יסייע לכם להתמודד עם המצב בצורה טובה יותר? בחרו לפעול בדרך החכמה יותר ולא בדרך שמרגישה לכם מתאימה יותר.
שינוי זה בהתייחסות אינו דבר קל. גם אם אנחנו יודעים שההתייחסות שלנו כשמדובר בבעיה של אחר היא טובה יותר, קשה להתייחס לעצמנו כפי שהיינו מתייחסים לאחר. יכולים להיות אינספור הסברים ותירוצים למה כדאי לנו להתמודד עם הבעיה שלנו בצורה אחרת מכפי שהיינו מציעים לאחר, שיובילו לכך שנפעל בצורה שתפגע במטרות שלנו. אם אתם רואים שאתם מתקשים להרחיק את עצמכם מנקודת המבט שלכם (כלומר, אין הבדל בתשובות שהייתם נותנים לחבר) או שאתם מתקשים לפעול לפי נקודת הבחינה המרוחקת יותר, והדבר פוגע בכם, יתכן וטיפול יסייע לכם בכך. טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) הוא טיפול המתמקד בשינוי דפוסי חשיבה ופעולה. טיפול זה יסייע לכם לזהות הטיות חשיבה הפוגעות בכם, בין אם במישור הרגשי או בפעולות פרקטיות, ולשנות אותן. כך למשל, אם יש לכם סטנדרטים שונים לגביכם ולגבי אנשים אחרים והדבר פוגע בכם, בטיפול תלמדו לזהות הטיה זו ולשנות את התייחסותכם. שינוי ההתייחסות יאפשר לכם לקבל החלטות ולפעול בצורה רציונאלית, תוך צמצום המשקל של חוויות עבר ופעולות מונעות מרגש המטות אתכם לכיוונים שפוגעים בכם.
