גונן, היום בן 35, נשוי ואב לשתי בנות ובן.
גונן זוכר שמגיל צעיר מאוד הוא פחד ממחלות. אך מזה כמה שנים החל הפחד הזה להעסיק אותו יותר ויותר. הוא בדק את גופו ופירש כל נקודת חן וכל פצעון כתחילתו של גידול. המחשבות על כך שיחלה בסרטן הטרידו אותו במשך רוב היום והפחידו אותו מאוד. הפחד והלחץ הלכו והתגברו עד שלא יכל לשאת אותם. בכל פעם שמחשבה על מחלה עלתה בראשו, הרגיש גונן שהוא מוכרח לבטל ולמחוק אותה, הוא חייב למנוע ממנה להתממש.
הפחד לחלות בסרטן ליווה אותו חודשים ארוכים. גונן לא זוכר מתי בדיוק הוא החל לפחד גם מהידבקות במחלקות קשות אחרות, ובעיקר לפחד מהדבקות באיידס. בהתחלה חשש גונן רק ממגע במחטים מזוהמות, אך עם הזמן, למרות שהכיר את הדרכים בהן אפשר להידבק במחלה, החל לפחד להשתמש בשירותים ציבוריים, לגעת בידית הדלת במקום עבודתו, ואפילו ללחוץ יד לאדם זר.
גונן החל לקיים טקסים מסודרים של רחיצה וניקיון יסודיים. מקלחותיו ארכו לעיתים שעות מספר וכללו סדר נוקשה של שטיפה, סיבון, שפשוף של כל איבר מהרגליים עד לראש. אם התבלבל בסדר הרחיצה, חזרו הספק והדאגה להידבקות, וגונן נאלץ להתחיל את הטקס מחדש.
גונן דרש גם מאשתו להתרחץ באופן יסודי מדי יום כשחזרה הביתה, וקילח ביסודיות גם את ילדיו. דרישותיו הפכו בלתי נסבלות וגרמו לסכסוכים רבים בבית. גם במקום העבודה התקשה גונן להסביר את איחוריו, את היעדרויותיו ואת התנהגותו. אך חמור מהכל היה שלא משנה כמה הקפיד על רחיצה וניקיון לא הצליח גונן לחוש בטוח מפני הזיהום ועוד פחות מכך- לחוש מוגן מפני פחדיו.
לקביעת אבחון ל-OCD התקשרו 03-6390191
.jpg)
